מי הם ביתא ישראל
ביתא ישראל הוא השם של הקהילה היהודית של אתיופיה. את חייה הדתיים הובילו הקסים, כוהני הדת, שהיו ההנהגה הרוחנית העליונה של הקהילה. ספר התורה נקרא בשפתם אורית, ולקהילה יש חג משלה, הסיגד, שחל בכ״ט בחשוון.
במבט ראשון המטבח של ביתא ישראל דומה למטבח האתיופי שכולם מכירים: אינג׳רה, תבשילים שמתבשלים לאט ותבלינים חמים. מה שמייחד אותו הם כללי הכשרות כפי שנשמרו בקהילה: מי שוחט, מתי אוכלים בשר ומה מכינים לשבת.
בשר, שחיטה והקסים
בקהילה הקפידו מאוד על מקור הבשר. כפי שסיפרה חנה טמנו למעריב, המבוגרים בעדה מקפידים על מקור החלב והבשר, ואת הבשר הם קונים רק משחיטה של הקסים.
בשר גם לא היה מאכל של יום-יום. לפי סקירה של ספרה של החוקרת חגר סלמון על מקומו של הבשר בחיי ביתא ישראל, באירועים חגיגיים נשחטה פרה אחת לפי כללי השחיטה הכשרה. הבשר היה חלק מהחג, לא מהשגרה.
שבת: דאבו ודורו וואט
השבת הייתה שיא השבוע, גם במטבח. לשבת ולחגים אפו דאבו, לחם מתובל וממותק מעט בדבש. דורו וואט, תבשיל עוף עם ביצים קשות, נחשב למנה חגיגית נפוצה בשולחן השבת.
כמו בכל בית ששומר שבת, את האוכל מכינים מראש, לפני כניסת השבת. אסיף, המרכז לתרבות האוכל בישראל, מתאר את הדורו וואט כקלאסיקה של שבת אתיופית: עוף וביצים ברוטב עגבניות עשיר, מתובל בג׳ינג׳ר ובבירברי.
מה השתנה בישראל
עם העלייה לישראל השתנו גם הרגלי המטבח. לפי הסקירה על ספרה של סלמון, בישראל ברוב המקרים לא ניתן היה להמשיך במנהג השחיטה הקהילתית שהיה נהוג באתיופיה.
גם המטבח האתיופי עצמו מצא את מקומו בישראל לאט. ב-2015 עדיין כתב מגזין Moment שלמרות שבני הקהילה חיים בישראל כבר עשרות שנים, האוכל האתיופי רק מתחיל לתפוס מקום בסצנה הקולינרית הישראלית.
מהמטבח של אמא לכרם התימנים
פאנטה, ילידת אתיופיה, חזרה למתכונים של אמה והקימה את באלינג׳רה: מטבח אתיופי-יהודי כשר בכרם התימנים, ליד שוק הכרמל. הכשרות היא של רבנות תל אביב, והמסעדה פועלת כמסעדה בשרית, בלי מוצרי חלב במקום.
בתפריט תמצאו את המנות שהוזכרו כאן: דורו וואט, דאבו (לחם אתיופי מתובל) ואינג׳רה טרייה מקמח טף, לצד מגשים טבעוניים ובשריים. והסיגד, שחל השנה ב-9 בנובמבר, הוא תזכורת טובה לרעיון שמאחורי השם שלנו: לפתוח את השולחן ולאכול ביחד.
